אלצהיימר

דמנציה היא ירידה ברמה הקוגניטיבית המתבטאת בבעיה ביכולות לחשוב, ללמוד ולזכור דברים באופן מהיר ויעיל. הצורה הנפוצה והחשובה ביותר של דמנציה היא מחלת האלצהיימר שכוללת בשלבים המאוחרים גם שינויים התנהגותיים ואישיותיים עד הגעה למצב שהאדם החולה מתנהג בצורה שונה לחלוטין ממה שמשפחתו הכירה.

מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות המפחידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אך רק 3% מהמבוגרים סובלים ממנה בגילאי 65-74. עם השנים אחוז החולים עולה, ומעל גיל 85 נצפה אחוז משמעותי ביותר של אנשים הסובלים מהמחלה.

אלצהיימר היא מחלה נוירו-דגנרטיבית, כלומר, נגרמת על ידי ניוון של נוירונים במוח. ולכן, ככל שמתקדמים עם הגיל רמת ההתנוונות עולה והסיכוי לחלות באלצהיימר מתגבר.

סימפטומים של אלצהיימר

כאמור, מחלת האלצהיימר גורמת לשינויים ברמה הקוגניטיבית, אך חשוב להדגיש שאלצהיימר גורם לשינויים שהולכים ומתגברים עם הזמן. בעיות זיכרון בגיל הזהב או שינויים קלים ביכולת ההתמצאות הם עניין שבשגרה, אך כאשר השינויים מתגברים עם השנים זה עלול להחשיד לאלצהיימר וחשוב להגיע לבירור אצל הרופא כדי להבין את המצב.

בסופו של דבר, היכולת הקוגניטיבית של חולי אלצהיימר הולכת ומתדרדרת ומתבטאת בבעיות זיכרון קשות, חוסר יכולת להתמצא, שיפוט לא נכון ובעיות נפשיות רבות. מקרים שכיחים הם חולים שלא מזהים את בני משפחתם, הולכים לאיבוד בבית וסובלים מחוסר יכולת לתקשר עם הסביבה. המצב החדש גורם בקרב החולים לתסכול רב, דיכאון וחרדה בלתי פוסקת, ובסופו של דבר מובילים לירידה חמורה במצב הנפשי, ושינויים התנהגותיים משמעותיים. למידע נוסף: טיפול ומידע בנושא אלצהיימר

המנגנון הביולוגי להיווצרות מחלת האלצהיימר

חולי אלצהיימר סובלים מירידה חדה בתפקוד המוחי הנגרמת מניוון מתקדם שנוצר במשך השנים. לאורך השנים שוקעים במוח משקעים שנקראים אמילואיד, וגורמים להפרעה בתקשורת בין תאי המוח השונים. ללא תקשורת תקינה בין התאים במוח התפקוד הכללי יורד, והתופעות המורגשות ביותר הן כאמור ירידה ברמה הקוגניטיבית.

קיימים גורמי סיכון שונים להתפתחות המחלה, אך המרכיב העיקרי הוא כנראה גנטי שמוביל לשקיעה מוגברת של האמילואיד במוח וליצירת מחלת האלצהיימר. בנוסף, ידוע שרמת השכלה נמוכה היא גורם סיכון חשוב להתפתחות אלצהיימר בגילאים המבוגרים.

האם ניתן לטפל באלצהיימר?

נושא הטיפול באלצהיימר הוא אחד מהנושאים המרכזיים במחקר הנוירוביולוגי, אך נכון להיות לצערנו עדיין לא קיים טיפול למחלה. עם זאת, קיימות מספר תרופות שיכולות להפחית את התדרדרות המצב הקוגניטיבי ולשמור על מצב סביר לאורך זמן.

הטיפול בתרופות אלה מתבצע בשלבים הראשונים של המחלה ועשוי לשפר את מצבם של החולים ולהעניק להם עוד מספר שנים של צלילות יחסית עד ההגעה לשלבים המתקדמים של המחלה. לכן, חשוב לאבחן את מחלת האלצהיימר עוד בשלביה הראשונים. במידה והבחנתם בתסמינים האופיינים למחלה, פנו לאבחון פסיכוגריאטר ובקשו לאבחן את הבעיה באמצעות מבחן מיני מנטל.

בנוסף, ניתן לטפל בסימפטומים ההתנהגותיים של המחלה בתרופות מתחום הפסיכיאטריה כמו נוגדי דיכאון וחרדה, ובכך לשפר את מצבם הנפשי של החולים.

כמו כן, חשוב מאוד להתאים את סביבתו של החולה למצבו החדש על ידי השארת אדם קרוב ואהוב שמעניק תחושת ביטחון, הפחתת גירויים שעלולים להזיק ולגרום למתח מיותר וביצוע תרגילים קוגניטיביים שונים.

במצב מתקדם של אלצהיימר, שבו מתקשה המשפחה בטיפול החולה, ניתן להעסיק עובד זר סיעודי, שיתגורר בבית הקשיש, או להעביר את החולה לבית אבות לתשושי נפש, שם יקבל טיפול רפואי צמוד ומקצועי.

האם ניתן למנוע את הופעת מחלת האלצהיימר?

באופן כללי, עדיין לא הוכח טיפול שמונע את הופעת המחלה, אך לדעת מומחים רבים שמירה על מוח פעיל ובריא עוזרת רבות במניעת הניוון וההתדרדרות הקוגניטיבית. מומלץ מאוד להיות כמה שיותר בחברת אנשים, להקפיד על גירויים אינטלקטואליים כמו קריאת ספרים ופתרון תשבצים ולהשתדל ללמוד דברים חדשים.

בנוסף, רצוי לשמור על אורח חיים בריא ככל שניתן כמו הקפדה על פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול וכמובן לשלוט עד כמה שניתן במחלות שמאפיינות את רוב האוכלוסייה הבוגרת – יתר לחץ דם, סכרת ועודף כולסטרול.




לייעוץ טלפוני חינם התקשרו


073-7020543

הפוסט הזה פורסם בתאריך רפואה עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

סגור לתגובות.