מבחן תלות – ביטוח לאומי

מדינת ישראל, כמדינת רווחה, הפקידה את המוסד לביטוח לאומי, על מתן סיוע לקשישים אשר הגיעו לגיל הפרישה וזקוקים לעזרה בעת ביצוע הפעולות היום-יומיות הסטנדרטיות (סיעוד).

הסיוע מתבטא בהשתתפות כספית בהעסקת מטפל או עובד זר, אספקת מוצרי ספיגה, טיפול במרכז יום, שירותי כביסה, לחצן מצוקה ועוד.

על מנת לקבוע איזה קשיש זכאי לסיוע – גמלת סיעוד,  ומהי דרגת הסיוע לה הוא זכאי, על הקשיש להיבחן בשלושה קריטריונים עיקריים:

• מבחן תלות.
• צורך בהשגחה
• מגורים בבית

כל אחד מהקריטריונים, מקנה לקשיש ניקוד, בהתאם לעמידתו או אי עמידתו במבחן. סיכום הניקוד הסופי, הוא זה שקובע את דרגת הסיוע שיקבל הקשיש, למשל, קשיש שקיבל ניקוד גבוה מ-2.5, יזכה לסיוע בהיקף של 9.75 שעות שבועיות, וקשיש שסכום הנקודות שלו עומד על 6.5 ומעלה, יזכה בסיוע של 16-18 שעת שבועיות.

מבחן תלות לצורך קבלת גמלת סיעוד

הקריטריון העיקרי הקובע מהו הסיוע לו זכאי הקשיש, הוא מבחן התלות, מבחן זה מוכר גם בשמו "מבחן ADL" (Activities of Daily Living).

מבחן התלות מתבצע בבית הקשיש, בסביבתו הטבעית, במטרה לקבוע עד כמה, אם בכלל, הקשיש עצמאי ויכול לבצע פעולות יומיומיות ללא עזרה. החל מהיום (מאי 2012) הביטוח הלאומי מאפשר לקשיש לבחור לעבור את מבחן התלות על ידי אחות או על ידי רופא מומחה בגריאטריה. עד היוםהמבחן התבצע בדרך כלל על ידי אחות ולאור תלונות הקשישים ומשפחותיהם, הוחלט לאפשר את ביצוע המבחן לבני 80-90 גם על ידי רופא גריאטרי מומחה.

על מנת לבחון את תפקודו של הקשיש, הוגדרו במסגרת מבחן התלות, שש פעולות בסיסיות:

• לקום / לשכב: האם הקשיש מסוגל לעבור ממצב של שכיבה למצב של ישיבה זקופה, וממצב של ישיבה (במיטה או בכסא גלגלים), למצב של עמידה ללא עזרת אדם נוסף.

• להתלבש / להתפשט: בדיקה זו בוחנת האם הקשיש מסוגל להוריד את בגדיו ולהתלבש ללא עזרת אדם אחר, בנוסף, האם הוא מסוגל לחבר לעצמו תותבות או אביזרים רפואיים שונים.

• אכילה ושתיה: בבדיקה זו נבחנת יכולתו של הקשיש לאכול ולשתות באופן עצמאי, ללא עזרת אדם נוסף וללא סיוע מכשירים או עזרים. בדיקה זו לא מיועדת כדי לבדוק את יכולתו של הקשיש להכין או להגיש לעצמו את האוכל.

• רחצה: האם הקשיש מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת או האמבטיה באופן עצמאי, האם הוא מסוגל לפתוח את ברז המים, להתרחץ, להסתבן.

• שליטה על סוגרים: האם הקשיש מסוגל לשלוט על סוגריו, ולטפל בצרכיו, או שמא הוא זקוק לקטטר, חיתול או אמצעי עזר אחר.

• ניידות: בבדיקה זו נבחנת יכולתו של הקשיש לנוע ממקום למקום בתוך ביתו, ללא עזרת אדם קרוב, וללא הישענות על עזרי הליכה כמו קביים ומקל. קשיש המרותק למיטתו או נעזר בכסא גלגלים לצורך ניעה, לא עומד בבדיקה זו.

תוצאות מבחן התלות מועברות ליחידת הסמך של הביטוח הלאומי. ניתן לצבור במבחן התלות בין 0 ל- 8 נקודות, כאשר על כל מרכיב במבחן, ניתן ציון מדורג של 0 עד 3 נקודות.

צורך בהשגחה על הקשיש

מבחן זה בודק האם הקשיש זקוק להשגחה צמודה של 24 שעות, ואם כן, באיזו תדירות. מדובר בהשגחה שנועדה שלמור על בטחונות ובריאותו של הקשיש. במבחן זה ניתן לצבור בין 0 ל- 6.5 נקודות.

מגורים – בית

קריטריון זה בוחן האם הקשיש מתגורר בביתו ובגפו, ואין בן משפחה שמתגורר איתו ויכול לסייע לו. מגורים לבד מקנים 2.5 נקודות נוספות, במידה והתקבלו לפחות 2 נקודות במבחן התלות.

מבחן תלות חוזר וערעור

במידה ומצבו של הקשיש מתדרדר, ניתן לבקש לבצע מבחן חוזר מהמוסד לביטוח לאומי. ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי אם לדעת משפחת הקשיש הסיוע שנתקבל קטן מהרצוי, או שלא אושר סיוע כלל.

מומלץ שלא לבקש מבחן חוזר ללא סיבה מוצדקת, כיוון והמוסד לביטוח לאומי רשאי לשלול את הזכות לסיוע או להפחיתה.