שעות נוספות לעובד זר סיעודי

עובדים זרים בתחום הסיעוד זכאים לאותן הזכויות להן זכאים עובדים ישראליים. חוקי העבודה הישראליים חלים על אותם עובדים זרים ללא הבחנה, ולמעסיק אין זכות שלא לאפשר לעובד קבלת אותן הזכויות. כחלק מהזכויות הללו זכאים העובדים הזרים לחתימה על הסכם עבודה אל מול מעסיקם, תשלום שכר עבודה חודשי, דמי נסיעה ביטוח בריאות, ימי חופשה ומחלה וכו'.

אחת מזכויות העובדים הזרים הינה תשלום בעבור שעות עבודה נוספות. למרות החובה לתשלום שעות עבודה נוספות, קיים חוסר בהירות בנוגע לתחום תשלום שעות עבודה נוספות בעבור עובדים זרים סיעודיים והנושא לא הוסדר במלואו בחוק. חוסר ההסדרה בחוק הביא ליצירת מחלוקות רבות בין מעסיקים לעובדיהם והנושא הגיע לדיון בבית הדין לענייני עבודה מספר פעמים ואף לבית המשפט העליון.

הבעייתיות התעוררה כאשר במקרים שונים פסק בית המשפט באופן שונה בנוגע לשאלה מהן שעות נוספות בעבור עובד זר? מתי מתחילים לשלם על אותן שעות נוספות וכו'. בית הדין לא הגיע להכרעה האם יש לשלם שעות נוספות בעבור שעות כוננות של העובד הזר, בעבור לילות ושבתות בהן שוהה בבית המעסיק.

הבעייתיות בהגדרה מהן שעות נוספות בתחום הסיעוד נובעת מהעובדה כי המטפל צריך להישאר זמין גם מעבר לשעות העבודה, הוא צריך להיות זמין למטופל בלילות ולאחר שעות העובדה ה"רגילות". בנוסף ישנה בעיה בפיקוח על שעות העבודה של המטפלים.

הדעות שהוצגו בפסיקה בעבר

בחלק מהמקרים קבע בית המשפט כי אמנם יש לשלם לעובד הזר הסיעודי בעבור שעות נוספות, אך לא כחלק מהתשלום הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, אלא להוסיף למשכורת תוספת גלובאלית של 30% בעבור השעות הנוספות. בפסיקה אחרת נקבע כי אכן יש לשלם לעובד הזר שעות נוספות בעבור כל שעה בה הוא נמצא בבית המעסיק.

במקרה אחר קבע בית המשפט, כי לצורך תשלום שעות נוספות על העובד הזר להוכיח את סדר יומו ולהראות כי אכן עובד יותר משמונה שעות ביום. זאת אומרת שחובת ההוכחה מוטלת על העובד הזר להוכיח כי יום עבודתו כולל יותר משמונה שעות. אם לא הצליח להוכיח העובד הזר כי סדר יומו כולל יותר משמונה שעות, לא יקבל תשלום בעבור השעות הנוספות. ובמקרים נוספים קבע בית המשפט כי כלל אין לשלם לעובד עבור שעות נוספות.

פסק הדין בעניין גלוטן- בג"צ 1678/07

בפסק הדין האחרון בנושא של בית הדין הארצי לענייני עבודה נקבע כי עובדים זרים בתחום הסיעוד אינם זכאים לתשלום בעבור שעות נוספות. על פסיקה זו הוגש ערער לבית המשפט העליון. במקרה זה קבע בית המשפט העליון כי המחוקק הוא זה שצריך להסדיר את נושא התשלום בעבור שעות נוספות לעובדים זרים בתחום הסיעוד בחקיקה ולא מערכת המשפט. נקבע כי יש לחוקק חוק העוסק במקרה הספציפי של שעות נוספות לעובדים בתחום הסיעוד.

בית המשפט העליון בעצם השאיר על כנה את החלטתו של בית הדין הארצי לענייני עבודה בעניין גלוטן, הקובעת כי עובדים זרים אינם זכאים כיום לתשלום על שעות נוספות וכי המעסיק מחויב בתשלום שכר מינימום בלבד.

לסיכום, הבעייתיות בקביעת תשלום שעות נוספות בעבור שירותי סיעוד של עובדים זרים, נובעת מהצורך לקיים איזשהו איזון בין הרצון למתן תנאי עבודה סבירים וחוקיים לעובדים הזרים לבין הטלת נטל כלכלי חמור על המעסיקים, שהינם בדרך כלל קשישים או אנשים הסובלים מנכות חמורה. מדובר בשתי אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל, והאיזון בנושא זה עלול להשפיע בצורה ניכרת על אותן האוכלוסיות. לשם כך יש צורך שהמחוקק הוא זה שיכריע בנושא ולא החלטה ספציפית בכל מקרה בבית המשפט.




לייעוץ טלפוני חינם התקשרו


073-7020543

הפוסט הזה פורסם בתאריך עובד זר. קישור קבוע.

סגור לתגובות.